רש"י על כתובות ק״ד ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות ק״ד ב:ד׳
4 כִּי אֲתָא רַב דִּימִי: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מָנֶה מָאתַיִם, אֲבָל תּוֹסֶפֶת — יֵשׁ לָהּ.
פירוש רש"י על כתובות ק״ד ב:ד׳
4 לא שנו - דבכ"ה שנים מחלה:
5 אלא מנה מאתים - שהם שם כתובה:
6 אבל תוספת יש לה - דמתנה היא ולאו כתובה: